נאום ערב יום הזיכרון תשע"ט ג' באייר 8/5/2019
תושבים יקרים!
יחד עם כלל קהילת ישראל אנו מרכינים היום את ראשנו לזכר חללי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה.
כבכל שנה עומדים אנו דום למשמע הצפירה ומאזינים לשירים נוגים המזכירים לנו את הקורבנות הרבים שהקרבנו על מזבח תקומתנו.
במעמד הזה מחשבותינו כולן, על מי שהיו ואינם ועל הכוח העצום אותו אנו שואבים ממורשתם של הנופלים.
אנו יודעים ומבינים שקיים קשר הדוק ובלתי ניתן לניתוק בין הזיכרון ולבין התקומה, בין אובדן לשכול, ובין עשייה למען בניית הארץ, ואנו יודעים וזוכרים כי בזכות הנופלים אנחנו כאן.
הזיכרון אינו מתייחס רק לעבר אלא הוא ערך המשפיע ומזין את ההווה והעתיד גם יחד.
הזיכרון איננו מושג פסיבי המונח אי שם בתודעת האדם, אלא הוא מרכיב משמעותי בהוויית האדם, ומבחינה זאת, זיכרון הנופלים הוא הכוח המעורר והמאיץ לעשייה למען תקומתנו,
ולא לחינם נאמר:
"כי במותם ציוו לנו את החיים"
על ערכו של הזיכרון ניתן גם ללמוד מסיפור יציאת מיצרים, המדגיש את יציאתנו מעבדות לחירות, ומהווה את הכוח המניע לתקומתו הפיזית והרוחנית של העם היהודי בכל דור ודור.
ביום זה אנו מדגישים את היותה של הקהילה שלנו, קהילה שמאמצת את הערך של ערבות הדדית ואת האחריות של איש כלפי רעהו, ערכים אשר נותנים לנו את האמונה בכוחינו לעשות וליצור עוד ועוד.
כמו כל קהילה בעמנו גם הקהילה שלנו חוותה את השכול שהוא חלק בלתי ניפרד מתקומתנו, ואני פונה למשפחות שלנו:
משפחת עוזרי, פרץ ופתיחי.
שאיבדו את יקיריהם במאבק על תקומת ישראל:
משפחות יקרות, אנו יודעים כי אין מילים שיכולות לבטא את הכאב שלכם, וכי שום דבר בחייכם, איננו דומה למה שהיה לפני נקישה מהוססת על דלתכם, נקישה ששינתה את כל עולמכם.
משפחות יקרות, יחד אתכם אנו נושאים בליבנו את הכאב וזוכרים את עוז רוחם, את גבורתם ומורשתם של יקיריכם, ומתחייבים להמשיך ולהושיט לכם יד אחים מחבקת, ולעמוד אתכם יחד כמשפחה אחת, כואבת וזוכרת.
יחד עם זאת, ולמרות הכאב העצום על האובדן, עלינו גם ליזכור כי מחובתנו להמשיך בדרך אותה ציוו לנו הנופלים, להמשיך בעשייה וביצירה, ובמאבק של עמנו על תקומתו ועל ביצור מעמדו במשפחת העמים, ומי ייתן ויקוים בנו חזונו של הנביא ולפיו:
"לא יישא גוי אל גוי חרב
ולא ילמדו עוד מלחמה"
יהי זכר הנופלים ברוך ושמור בליבנו לעד. אמן.
כתב: אלי אביטן